<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' משפטים</h1>
<h2>דף יח:</h2>
ובשביעית [שמות כ"א], שביעית למכירה. א"א שביעית למכירה, או אינו אלא שביעית לשנים, ת"ל שש שנים יעבד ובשביעית, שביעית למכירה ולא לשנים. יצא לחפשי [חנם] ל"נ לפי שהוא אומר וכי תשלחנו חפשי (דברים ט"ו), שומעני יכתוב לו גט, ת"ל לחפשי. [או] יתן לו מעות ויצא, ת"ל חנם.
<h2>דף כה:</h2>
ואם לבנו יעדנה [שמות כ"א], לבנו ייעד ולא לאחיו, שהיה בדין, ומה אם הבן שאינו נכנס תחתיו לייבום, הרי הוא ייעד, אחיו שנכנס תחתיו ליבום, דין הוא שייעד. לא אם אמרת בבן שהוא נכנס תחתיו לאחוזה, לפיכך ייעד, אחיו שאינו נכנס תחתיו לאחוזה, לפיכך לא ייעד, ת"ל ואם לבנו ייעדנה, לבנו ייעד ואינו מיעד לאחיו.
<h2>דף כט:</h2>
וכי ימכר איש את בתו לאמה [שמות כ"א], בקטנה הכ"מ. אתה אומר בקטנה, או אינו אלא בבתו גדולה, אמרת הואיל ורשאי בהפרת נדריה רשאי במכירתה, מה הפרת נדרי' קטנה ולא גדולה, אף מכירתה קטנה ולא גדולה. ממקום שבאת מה להלן שהיא נערה אף כאן כשהיא נערה, אמרת הואיל ומוציאין בסמנין אותה מרשות אביה שהוא רשאי בקדושי' כשהיא נערה, קל וחומר עד שלא נמכרה.
<h2>דף ל:</h2>
[שש שנים יעבד], לפי שהוא אומר אם אין לו ונמכר בגניבתו [שמות כ"א], שומעני לעולם, ת"ל שש שנים יעבד, מגיד שעובד שש ויוצא בשביעית. שש שנים יעבד, שומעני בכל עבודה, ת"ל לא תעבוד בו עבודת עבד (ויקרא כ"ה), מיכאן אמרו לא ירחוץ לו רגליו, ולא ינעל לו סנדליו, ולא יטול (לא) [לו] כלים לבית המרחץ, ולא יתמוך לו במתניו כשהוא עולה במעלה, ולא יטלנו לו באפריון, ולא בכסא, ולא בקלקטליא (ולא) כדרך שעבדים עושין, ת"ל ובאחיכם בני ישראל (שם), אבל בבנו ותלמידו רשאי. שש שנים יעבד, שומעני אפי' עבודה שיש בה בזיון, ת"ל כשכיר (שם), מה שכיר אין אתה רשאי לשנותו מאומנתו, אף ע"ע אין אתה רשאי לשנותו מאומנתו. מיכאן אמרו, לא יושיבנו רבו אומנות שתהא משמשת לרבים, כגון בלן וספר וחייט וטבח ונחתום. ר' יוסי אומר אם היתה אומנתו מיוחדת (לכן) [לכך] יעשה, אבל רבו לא ישנה לו. כשכיר כתושב, מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה, אף ע"ע עובד ביום ואינו עובד בלילה. ר' יוסי אומר הכל לפי אומנותו.
